הרכבת הקדמית העמוקה, DFL, הליבה האנטומית של יציבה, נשימה ותנועה
מהי הרכבת הקדמית העמוקה, DFL
הרכבת הקדמית העמוקה DFL היא קו פאשיאלי עמוק שמייצר יציבות פנימית.
כשיש עומס או מגבלה לאורך הקו, הגוף מפצה דרך גב תחתון, אגן, צוואר או לסת.
המטרה בטיפול היא להחזיר תיאום בין כף רגל, אגן וסרעפת, כדי להוריד פיצויים ולשפר תנועה ונשימה.
Deep Front Line, DFL, היא אחת מהרכבות המיופאשיאליות המרכזיות במודל Anatomy Trains של תומס מאיירס.
זהו הקו העמוק ביותר במערכת הפאשיאלית.
אפשר לחשוב עליו כליבה האנטומית של הגוף, מערכת תמיכה פנימית שמארגנת יציבה ותנועה.
ה DFL הוא רצף של שרירים ופאשיה מהקשת הפנימית של כף הרגל ועד בסיס הגולגולת.
הוא עובר דרך כפות הרגליים, השוק, האגן, עמוד השדרה, הסרעפת, הצוואר, עצם הלשון, הלשון והלסת.
התפקיד שלו אינו לייצר כוח גס.
התפקיד שלו הוא יציבות עמוקה, בקרה עדינה, ותחושת נשיאה מבפנים.
למה ה DFL חשוב כל כך
יציבה פנימית ויציבות מפרקית
ה DFL תומך בקשת בכף הרגל.
הוא מייצב את הברך והירך.
הוא תומך בעמוד השדרה המותני והחזי.
הוא עוזר לשמור על איזון צווארי.
כשיש איזון, השרירים השטחיים עובדים ביעילות, עם פחות מאמץ, ועם פחות פיצוי.
הולכת עומסים לאורך הגוף
ה DFL מעביר עומסים ומידע מכני לאורך הגוף.
לכן, מגבלה או עודף מתח בנקודה אחת יכולים להופיע כסימפטומים במקום אחר.
דוגמה נפוצה: כאב צוואר שמתחיל מדפוס עומס בכף הרגל או באגן.
הקשר הישיר לנשימה
ה DFL קשור ישירות למערכת הנשימה.
הסרעפת היא מרכז הקו.
כשיש תנועה טובה ומתואמת בין סרעפת לאגן, הנשימה עמוקה ושקטה יותר.
הלחץ התוך בטני מתווסת טוב יותר, והגוף מקבל יציבות מבפנים.
כשסרעפת מוגבלת, או לא סימטרית, הגוף מחפש יציבות דרך צוואר, כתפיים ולסת.
הנשימה עולה לבית החזה.
העומס על הקצה העליון עולה.
הרכבת הקדמית העמוקה DFL, מה זה אומר בפועל ביום יום
כש DF L מאוזן, היציבה מרגישה יציבה בלי מאמץ. הנשימה יורדת נמוך יותר. התנועה פחות ננעלת.
כש הרכבת הקדמית העמוקה DFL קצרה או קורסת, הגוף מחפש יציבות מבחוץ. אז מופיע עומס בגב תחתון, מתח במפשעה, או מתח בצוואר ובלסת.
המסלול האנטומי העיקרי, בצורה ברורה
כף הרגל והקשת
הקו מתחיל בקשת המדיאלית של כף הרגל.
שרירים מרכזיים באזור הזה כוללים tibialis posterior והכופפים העמוקים של האצבעות.
כשהקשת קורסת, מופיעה פרונציה מוגזמת.
המערכת מעל כף הרגל מתחילה לפצות: שוק, ברך, ירך ואגן.
השוק והברך
משם הקו עולה דרך הרקמות העמוקות של פנים השוק והברך.
כאן נוצר הרבה עומס כשהברך נוטה פנימה, או כשהקרסול לא יציב.
התוצאה יכולה להיות עומס חוזר בהליכה, ריצה, מדרגות, וישיבה ממושכת.
הירך והאגן, המקרבים
הקו ממשיך אל המקרבים בירך, במיוחד adductor magnus, וגם adductor brevis.
המקרבים משפיעים על רוטציות של הירך ועל כיוון הברך.
הם מחוברים דרך פאשיה עמוקה לארגון האגן.
כשהם בטונוס יתר, האגן מאבד חופש, והליכה מרגישה מוגבלת.
ה psoas ורצפת האגן
באגן, ה DFL ממשיך דרך psoas, רצפת האגן ושרירי הליבה העמוקים.
זה אזור שמנהל יציבות, הטיית אגן, שליטה בכפיפת ירך, ועיגון לתנועה יעילה.
כאן רואים הרבה קשר בין עומס, נשימה, ומתח כרוני במפשעה ובגב התחתון.
הסרעפת, החוליה המרכזית
הסרעפת מחברת בין בית החזה, עמוד השדרה והאגן.
כשיש עומס, או דפוס נשימה לא יעיל, ה psoas נוטה לעלות בטונוס.
האגן מאבד חופש.
הגוף מפצה דרך גב תחתון וצוואר.
הצוואר, עצם הלשון, הלשון והלסת
הקו ממשיך דרך הרקמות הקדמיות של הצוואר, עצם הלשון והלשון.
לכן, מנשך, מתח בלסת, או חריקת שיניים יכולים להשפיע על יציבה.
לא פעם אלו התאמות של הקצה העליון למצב שנוצר מלמטה.
דפוסים נפוצים של חוסר איזון ב DFL
DFL מקוצר
• טונוס יתר ב psoas ובמקרבים.
• הטיה קדמית של האגן.
• הגבלת פשיטת ירך, הליכה מרגישה חסומה.
• עומס בגב התחתון.
• נשימה עולה לבית החזה.
• עלייה במתח בצוואר ובלסת.
DFL קורס
• קריסת קשת בכף הרגל וחוסר יציבות בקרסול.
• ברכיים נוטות פנימה.
• חוסר יציבות באגן, הרמה או צניחה חד צדדית.
• איבוד עיגון של הסרעפת.
• נשימה לא סימטרית.
• פיצוי דרך הראש והמנשך.
איך זה נראה ביום יום, סימנים פשוטים לזיהוי
• קושי לנשום נמוך לבטן בזמן עמידה או הליכה.
• תחושת חוסר יציבות פנימית, גם בלי כאב חד.
• עומס בגב תחתון אחרי עמידה, הליכה או אימון.
• ברכיים שמרגישות לא יציבות, או נמשכות פנימה.
• כפות רגליים שמתעייפות מהר.
• מתח קבוע במפשעה, ב psoas, או בלסת.
איך אני עובד עם DFL במרפאה שלי
אני משלב לפי הצורך:
• אינטגרציה מבנית לפי רכבות אנטומיה.
• שחרור פאשיה.
• טריגר פוינט תראפי.
• עיסוי רפואי.
• קינזיוטייפינג.
• תרגול נשימה פונקציונלי בגישת Oxygen Advantage.
העיקרון ברור.
הגוף מתארגן מלמטה כלפי מעלה.
לכן גם הטיפול מתחיל בבסיס.
שלב 1, בסיס וקרקע
• איזון כפות הרגליים והקשת.
• שיפור תחושת הקרקע.
• ייצוב קרסול וברך.
כאן הגוף מתחיל לקבל יציבות אמיתית.
שלב 2, אגן, psoas וסרעפת
• עבודה מדויקת על הרקמות העמוקות באזור האגן והירך.
• שחרור והכוונה של psoas והמקרבים.
• שיפור תנועתיות הסרעפת, בשילוב נשימה מודרכת.
המטרה היא להחזיר עיגון פנימי ולחץ תוך בטני מאוזן.
שלב 3, צוואר, לשון ולסת
רק לאחר שהבסיס והנשימה מאורגנים, יש ערך לעבודה על הקצה העליון.
במצב הזה הגוף כבר לא חייב לפצות דרך הצוואר והלסת.
העבודה נעשית מדויקת יותר, ופחות אגרסיבית.
מה אפשר להרוויח מטיפול שמחזיר את ה DFL לתפקוד
• פחות עומסים מצטברים בגב התחתון.
• יותר חופש בירכיים ובהליכה.
• שיפור יציבות הברכיים והקשת בכף הרגל.
• נשימה עמוקה ושקטה יותר.
• תחושת יציבה טבעית, בלי מאמץ מיותר.
• פחות מתח כרוני בצוואר ובלסת אצל חלק מהאנשים.
למי זה מתאים במיוחד
• כאבי גב תחתון שמרגישים קשורים לעמידה או הליכה.
• תחושת כבדות או קריסה בכפות הרגליים.
• ברכיים שנוטות פנימה.
• הטיית אגן או אסימטריה בהליכה.
• מתח כרוני במפשעה, ב psoas, או בלסת.
• דפוס נשימה שטחי, או תחושת חוסר יציבות פנימית.
איך מתחילים
אם אתם ואתן מרגישים שהגוף עובד על פיצויים, או שהיציבה והנשימה לא מסתדרות יחד, כדאי לבדוק את ה DFL כחלק מהתמונה הכוללת.
בטיפול נבצע אבחון תנועתי ומישושי.
נזהה איפה הקו קצר, או קורס.
נבנה תהליך שמחזיר יציבות מבפנים, ומאפשר תנועה חופשית יותר.
במילים פשוטות, הרכבת הקדמית העמוקה DFL מלמדת אותנו להסתכל על הגוף כעל שרשרת אחת.
אם הבסיס בכף הרגל לא יציב, ואם הסרעפת לא מתואמת עם האגן, הגוף יפצה למעלה.
כש מחזירים ל DFL תנועה, גמישות ותיאום, קל יותר לשמור על יציבה, נשימה ותנועה לאורך זמן.
קראו גם: נשימה דרך האף בזמן תנועה ואימון.
קראו גם: הפאשיה והמערכת העצבית, איך זה משפיע על כאב ויציבה.
למידע רקע על המודל, אפשר לקרוא גם באתר הרשמי של Anatomy Trains








